היום נדבר על חשיבע חיוביט (חלק ראשון)

וכן, זה לא יהיה נעים.

אפילו החלפתי אותיות בכותרת כדי לא להבריח חושבים שליליים, כי הם רבים ואני צריכה את הקהל איתי.

אבל אם אתם מקוראיי הנאמנים (יש שניים כאלה), ראוי שתדעו שחשיבה חיובית (קרי- משיכת השפע הרצוי לכם לחייכם)- עובדת, ובגדול.

״סתם הוקוס פוקוס ודברים משתנים?״ אני שומעת את קוראיי הנאמנים שואלים וגבותיהם מתרוממות באי אמון.

אז אני כאן כדי לומר- הו לא, זה לא סתם הוקוס פוקוס. למעשה זה דורש מאמץ לא קטן (כאן נושמים לרווחה כל אלו המאמינים שדברים חייבים להגיע תוך מאמץ לא קטן) וגם השקעה מנטלית לא מבוטלת (נשימות רווחה מצד כל אלה המאמינים שדברים דורשים מאמץ מנטלי לא מבוטל).

אבל זה כן עובד, בוודאות. הרי איך תסבירו את העובדה שבעודי כותבת את המילים האלה אני עדיין סופרת אנונימית כמעט לגמרי, ויש לי אפס קוראים של הבלוג, אבל אתם לעומת זאת חיים כבר בעולם שבו השם שלי הוא די ידוע בחוגי הספרות וגם לבלוג שלי יש המון המון קוראים ועוקבים?

יפה, זאת היתה הדגמה של חשיבה חיובית, ואתם יודעים מה- אני לגמרי בטוחה שזה באמת הולך להתגשם. עכשיו רק נותר לסיים לכתוב את הפוסט הזה, מתישהו להעלות סופסוף לאויר את הבלוג (שכרגע עדיין שוכב באפלת המחשב שלי) ולהוכיח לכולכם שאני צודקת.

בינתיים, כשירות לציבור, אני עומדת לפרוס את משנתי החיובית לפרוסות דקות וקלות יחסית לעיכול.

טיפ ראשון: זהו טיפ שנשמע מובן מאליו לאנשים מסוימים, אבל למדתי לאורך השנים שהוא לא מובן מאליו בכלל. לפני שמתחילים למשוך דברים רצויים לחיים צריך להחליט מה בדיוק רוצים.

הרבה מאד אנשים היו רוצים לשפר את תנאי חייהם אבל עוד לא התפנו להגדיר מה בדיוק הם היו רוצים כתחליף למה שיש להם עכשיו. מזכיר קצת את הילדים שלי שהיו מתעקשים שהם לא רוצים את ארוחת הערב שטרחתי עליה, ממש לא, אבל התקשו מאד להגדיר מה כן. קשה לתת לכם מה שאתם רוצים אם אתם לא יודעים מה זה (ככה כמובן עניתי לילדיי, אבל זה רלוונטי גם לכם שם על הספה).

טיפ ראשון סעיף ב: הבעיה שלי בדרך כלל הפוכה. אני רוצה יותר מדי דברים וברור לי לגמרי מה הם- אבל הם רבים. אז זהו- כדי שהעסק הזה יצליח, צריך להיות די ממוקדים, אחרת האנרגיה (כן, נו, אמרתי אנרגיה. מה לעשות, כבר אמרתי שהעסק הזה עובד ואמיתי לגמרי)- מתפזרת ואינה יעילה כל כך. אז להתמקד בדבר אחד או שניים.

טיפ שני: להבין בדיוק, בדיוק, איך הדבר הזה שאתם רוצים- נקרא לו גיורא- נראה ומרגיש. האם גיורא גבוה? רחב? איך זה ירגיש כשתנופפו בגיורא מעל ראשי האוהדים? או כשתציגו את הגיורא החדש שלכם לקהל המעריצים הנרגשים?

טיפ שני סעיף ב: כיצד תדעו שדמיינתם את גיורא כראוי: כשחיוך גדול יתפרס על פניכם. כשהלב שלכם ידפוק מהתרגשות. כשתהיו פתאום במצברוח טוב ומלאי אנרגיה. זהו הסימן הברור ביותר לכך שדמיינתם בצורה יעילה את גיורא ושהאנרגיה שלכם נמצאת במקום הנכון.

טיפ שני סעיף ג: כיצד תדעו שאתם לא בכיוון: כשתשאלו את עצמכם את השאלה המתבקשת- ״רגע, אבל איך זה יקרה?״ או יותר גרוע, כשתגידו לעצמכם: ״אבל זה לא באמת יכול להיות״. יש גם מקרים יותר גרועים: אני למשל נוהגת לפעמים לייעץ לבורא איך הוא יכול לארגן את מה שביקשתי, ומסמנת לו קווי פעולה ברורים ויעילים. אז לא. כמו שאמרו בסרט ״הסוד״, שהוא הבסיס לכל הנאמר כאן (ולצערי כבר לא ניתן לצפות בו חינמי)- אתם בשום אופן לא אחראים ל״איך״, אלא רק ל״מה״. אדרבה, אם תשקיעו הרבה אנרגיה ב׳איך׳ הרצוי לכם, אתם עלולים לפספס את גיורא בדיוק כשהוא ידפוק על דלת ביתכם (האחורית, כי ככה זה עם גיורא).

טיפ שלישי: הטיפ השלישי והטיפ הרביעי הם בעצם השלבים הבאים בתהליך והם מתחרים זה בזה בקושי שהם מציבים. כאן היכולת המנטלית שלכם נמדדת באמת. בשלב זה, אחרי שדמיינתם ואתם מחויכים, אתם נדרשים להאמין שזה הצליח ושגיורא ממש עכשיו כבר בדרך אליכם. כן, ככה פשוט. דמיינתי את גיורא מ10:32 עד 10:35, וב10:36 הוא כבר מחכה לרכבת היקום הראשונה כדי להגיע אלי. כזה הוא גיורא.

טיפ רביעי: בעיניי הוא הכי קשה ליישום, אפילו יותר מלגרום לעצמכם לחייך באמצעות הדמיון בלבד. השלב הרביעי בחשיבה חיובית הוא שחרור. יודעת כל אישה מודרנית שהתנועה לשחרור האישה נולדה ככל הנראה בגלל חוסר היכולת המובנה שלנו לשחרר. חלקכן מקמטות את המצח ושואלות ברגע זה:

״מה זה אומר ״לשחרר״?

אז טיפ רביעי סעיף ב׳ אומר כך:

לדעת שעשיתי את שלי ועכשיו אני כבר לא צריכה לדאוג יותר ויכולה פשוט לחשוב על דברים אחרים ולשתות קפה או יותר סביר להכניס עוד כביסה למכונה.

אתן: ״מה זאת אומרת לא לדאוג יותר??״

אני: באמת טריקי. אבל ברמת העקרון אם אתן באמת מאמינות (כפי שהייתן אמורות לעשות לפי טיפ שלוש) אז אין סיבה לדאוג, כי גיורא כבר בדרך אליך.

וידוי: כל החוסר מעש של השלב הזה גורם לי לאי נוחות מרובה, ולכן הנטיה הטבעית שלי היא לחשוב חיובי עד שיוצא לי עשן מהאוזניים. זה בעייתי כי העשן באוזניים לא יושב טוב עם החיוך שאמור להיות בין האוזניים. לכן אפשר להקדיש לטובת החשיבה החיובית כמה דקות ביום, אבל בהחלט לא להגזים עם זה.

כן, זה סיוט. אמרתי כבר בראשית דברי שהשיטה עובדת אבל דורשת מאמץ נפשי וגם מנטלי.

זה לא מתאים לכל אחד ואחת, והרבה אנשים יעדיפו לנסות להשיג את מאווייהם על ידי עבודה קשה, התמדה, מאמץ פיזי או עיקשות ועמידה איתנה. כל אחד צריך לבחור את הדרך שהכי מתאימה לו.

חלק ב׳ בנושא החשיבע החיוביט יוקדש לשיפור ושכלול הנאמר, והוספת הערות שאספתי מניסיוני רב השנים. אולי אוסיף גם כמה דוגמאות מהחיים, נראה איך גיורא ירגיש לגבי זה.